קיימות בראיה כוללת

יום ראשון, 22 באוגוסט 2010

קיימות בראיה כוללת

הקדמה

כאדריכלים, בעידן של משבר סביבתי, וכאחראים על בניה ופיתוח, המהווים שחקנים מרכזיים ביצירת הבעיות הסביבתיות, אנו מחויבים להוביל שינוי בחשיבה וביישום.

הקורס ניתן כחלק מתכנית לימודים להתמחות בבניה ירוקה, במסגרת לימודי התואר השני, בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון. הקורס נבנה באופן ייעודי לתת כלים להתמודדות עם המורכבות התכנונית של נושא הקיימות והרב תחומיות המאפיינת אותו.

תחום הקיימות בהגדרתו הוא רב שיח בין גורמי השפעה רבים ובין מערכות המשתנות בפני עצמן או כחלק ממערכת השפעות הדדיות. על כן יש חשיבות לבחון את הנושאים בראיה כוללת תוך הבנת יחסי הגומלין בין הפרטים למכלול ולהיפך.

הסמסטר היה מורכב מסדרת הרצאות שבחנו את עקרונות הקיימות ושילבו תיאוריה לצד מתן כלים פרקטיים לתכנון. העקרונות בחנו קריטריונים לאדריכלות ותכנון עירוני בר קיימא. התיאוריה סקרה התפתחות היסטורית של התנועות הסביבתיות וגישות שונות לנושאי הקיימות. הפרקטיקה התמקדה בהדגמת עקרונות התכנון המקיים באמצעות מקרי בוחן בולטים ומייצגים באדריכלות העכשווית הממחישים את הגישה הקונספטואלית ואת פיתוח הרעיון לכלל מימוש.

כיום, קיים מידע רב בנושא. הנגישות למידע מחייבת ראייה רחבה של הנושאים והבעיות ובו זמנית דורשת התמקצעות, התמחות וירידה לפרטים. הקורס בא לתת תמונה כוללת הנותנת מענה ובהירות לאפשרות לתכנן מרחב בר קיימא המותאם לסביבה הפיזית והתרבותית המקומית תוך תרומה לסביבה הגלובלית.

תגית כלימור


רשימת הרצאות

הרצאת מבוא על קיימות בראיה כוללת – הגדרת המושג קיימות, מתן רקע כללי והארת מורכבות השיח בנושא. הצגת מבנה הקורס והמטלות הנדרשות.

רקע לפיתוח בר קיימא – סקירה היסטורית על התפתחות החשיבה המקיימת, הקיימות בתרבות המקומית הורנקולרית, טביעת הרגל האקולוגית – משמעות המונח והקשרו לבניה הירוקה.

גישות ומגמות בתכנון מקיים – התפתחות גישות סביבתיות: מהגישה הביוצנטרית המעמידה את הטבע במרכז, לגישה האנטרופוצנטרית הפועלת לסיפוק צרכי האדם והבטחת טובתו באמצעות במחקר שכלתני-מדעי, לגישה המהווה סינתיזה בין שתי הגישות המתמקדת בחיפוש האיזון בין צרכי האדם והטבע ויחסי הגומלין המתמשכים ביניהם.

הקרקע כמשאב מתכלה - מדיניות ציפוף ועירוב שמושים ככלי לשמירת הקרקע, החייאת מרקמים ומבנים עזובים, החייאת brown-fields, איזון בין שטחים בנויים ופתוחים, שימוש בגגות.

תכנון תחבורתי בראי הקיימות – האמצעים להפחתת היוממות כמנגנון מפתח לצמצום השימוש בתחבורה פרטית ובתחבורה בכלל ולעידוד תנועת הולכי רגל ואופניים,

תכנון באמצעות אנרגיה פסיבית – העמדת המבנים להתחשבות בתנאי האקלים, קליטת חום, אגירת חום, הצללה, אוורור טבעי, תאורה טבעית באמצעות הפניית פתחים וגודלם ,שימוש במדפי אור, גגות ירוקים וכו'.

אנרגיה מתחדשת ושילובה בתכנון אזורי, עירוני וברמת המבנה הפרטי – מקורות לאנרגיה מתחדשת ואפשרויות יישומן בתכנון סביבתי ובתכנון מבנים: אנרגיה סולרית באמצעות חימום מים ופוטוולתאי, אנרגיה גיאותרמית, אנרגית רוח, אנרגית גלים, הידרו אלקטרית, ביו אלקטרית וכו'

מעטפת הבניין – המעטפת כתווך בין הפנים והחוץ מהווה מרכיב מרכזי בבקרת האקלים בבנין באמצעות בידוד, הצללה או החדרת אנרגיה בהתאם לעונות השנה ואספקת אוורור טבעי. המעטפת מאפשרת חדירת אור מבוקרת ויוצרת קשר ויזואלי עם החוץ.

טבע עירוני וטבע בבית - תפקיד הצמחייה בתכנון העירוני ובתכנון המבנה - תכנון נוף מקיים באמצעות שימוש בצמחיה מקומית חסכונית במים, נוף אכיל, חלחול, מניעת איי חום, אגנים ירוקים לטיהור מים, צמחיה לטיהור אויר במבנים וכו'.

חסכון במשאבים, מחזור, שימוש בחומרים ממוחזרים – הצגת הגישה של "Cradle to Cradle" לעולם ללא אשפה. חסכון במים ומחזור מים אפורים ושחורים,שמירת תכסית מחלחלת ותכנון להחדרת מי נגר עילי, מחזור פסולת אורגנית, מחזור פסולת בנין, סוף חיי הבניין.

עתיד הגישה הסביבתית והבניה הירוקה – הרצאת סיכום

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה